סימון נ' בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשתו של הנתבע 2 כי בית המשפט יורה על סילוקה של התביעה כנגדו על הסף.

לשיטת המבקש כל ההתקשרות עם התובע נעשתה על ידי הנתבעת 1 וכי לא מתקיימים החריגים הנקובים בהוראות הדין המצדיקים הרמת המסך או הטלת אחריות אישית על הנתבע 2.

המשיב הגיש תגובתו ובה טען טענות מרובות לעניין אחריותו האישית של הנתבע 2 כמו גם ההצדקה להרמת המסך בעניינו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן.

בע"א 9431/03 אילן אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים ואח' (טרם פורסם) נקבע על ידי כב' השופטת פרוקצ'יה:

" מהכרה בזכות הגישה של האדם לערכאות המשפט כזכות חוקתית, נגזר העקרון כי שערי בית המשפט לא יינעלו בפני מי שמבקש סעד מרשות שיפוטית, אלא מטעמים כבדי משקל."

בית המשפט העליון הוסיף וקבע במספר רב של פסקי דין כי לא מוטלת על תובע להוכיח את תביעתו בשלב המקדמי, ומספיק כי יימצא ולו סיכוי קטן , כי יוכל להוכיח את תביעתו, שהרי שומה על בית המשפט ליתן לו יומו ולאפשר לו להביא ראיותיו.

(בעניין זה ראה לדוגמא ע"א 788/76 ויטוריו חסון נ' פרברים בע"מ ואח' פ"ד לא(2) 667 וכן ע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נגה(שיווק) 1981 בע"מ ואח' (טרם פורסם).

לשיטת המבקש על מנת שבית המשפט יכיר בקיומה של חובה אישית של הנתבע 2 כלפי המבקשת צריך שיתקיימו נסיבות מיוחדות (סעיף 2 לבקשה). אם אם אאמץ את טענות המבקש במלואן, שהרי עדיין יש להסיק מכך כי ייתכנו אותן נסיבות מיוחדות בהן תוכר חבותו. די בכך, לעת הזו, על מנת להצדיק דחייתה של הבקשה.

עוד יש לציין כי חלק ניכר מטענות התובע נוגעות לסוגיות עובדתיות ביחס להתנהלותו של הנתבע 2. בחינתן של סוגיות עובדתיות אין מקומה במסגרת הליכים מקדמיים בכלל ובמסגרת הליכי לסילוק על הסף בפרט.

התרשמותו של בית המשפט תעשה במהלך ועל דרך של הצגת ראיות ושמיעת העדים ולא בשלב הנוכחי.

המבקש העלה טענות כבדות משקל באשר לסיכוי שבית המשפט יורה על הרמת מסך ההתאגדות שבין הנתבעת 1 לבינו.

עקרון אישיותו הנפרדת של התאגיד הוא עקרון שעל בית המשפט לשמרו מכל משמר, ולא בנקל יטה בית המשפט להתעלם ממנו.

כמו כן נוכח תיקון מס' 3 לפקודת החברות התשנ"ט 1999, דומה כי האפשרות להורות על הרמת מסך צומצמה אף יותר על ידי המחוקק.

עם זאת, גם השאלה האם עבר התובע את המשוכה הנדרשת לעניין זה אם לאו, ראוי כי תוכרע לאחר שמיעת הראיות ובכפוף להם.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,000 ש"ח.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"א, 22 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.